Body Positive

פסים וחברבורות – סימני מתיחה ומה איתם

ואז פתאום הם הגיעו, פסים וחברבורות. יום אחד כאילו התעוררתי והם התחילו להופיע, לחצות את הבטן שלי באכזריות וליצור שקעים שלא ביקשתי שיהיו שם.
אני חיה חיים די רגילים, לא מתפנקת במסעדות יוקרה ולא אוכלת פיצה כל ערב, גם לא כל חודש. אני עושה את הספורט שהגוף מבקש, ישנה כמה שאפשר, שותה מלא מים ומפחיתה בסוכר. חיה רגיל כמו כולם, עובדת, לומדת, פוגשת חברים, שותה כוס בירה או יין מדי פעם, מנשנשת איזה צ׳יפס כשיוצא.
ואז פתאום אחרי חיים של שגרה, אחרי שלמדת לאהוב מה שיש לך ומה שקיבלת, הגוף שלך מחליט להשתנות ולשנות לך הכל.
כאילו אומר לך ״שומעת, נכון כל הדיבור הזה שלך על אהבה עצמית וקבלה ובודי פוזיטיב וספורט לבריאות? אז בואי נראה אותך עכשיו כשאני מתחרפן לך לגמרי״ וכך הוא עושה, הוא מתחרפן לך לגמרי ויחד עם זה הוא טורף את כל הקלפים כאילו כדי להראות לך שהדיבורים האלה? הם לא מחזיקים מים אם את לא באמת אוהבת אותו במצב לא אופטימלי. והנה, מצב לא אופטימלי. הבטן מתחילה לחלוטין לשנות את עצמה, מבטן שטוחה וחזקה היא מאבדת אלסטיות בלי לשאול ואת מתחילה להבין שהסימן מתיחה החדש הזה יביא איתו חברים.
והם באים כולם, כל הפסים והחברבורות וממלאים את הגוף שלי בבלבול וחוסר הבנה, למה אני? למה עכשיו? למה ככה? למה כל כך הרבה?
כל כך הרבה שאלות של למה במקום להבין שדברים קורים בלי סיבה ולחפש תשובה בכל מקום לא יעזור.
הנה, מצב נתון, כלים חדשים – תלמדי להתמודד.
תלמדי לענות לו ״סימני מתיחה״ כשהוא שואל אותך ״מה זה?״ כמו ילד קטן אחרי שהורדת חולצה.
תלמדי להתמודד עם מבטי הבלבול של רופאים ששואלים ״היית בהריון?״ כשרואים את הבטן שלך, כן אנחנו מקבלים בטן שסועה רק אם היא הביאה איתה אדם נוסף לחיים, מעבר לזה? משהו דפוק בך.
תלמדי להוריד חולצה מול עצמך במראה ולא לבהות בעצמך בכעס ותסכול ולא לתפוס לעצמך את הבטן התחתונה ולשאול אותה למה היא שם, כנראה יש לה סיבה להגיע.
תלמדי שאת כל כך הרבה מעבר לזה, את כל כך הרבה רוך ורוגע, את מילים ושירה, את שיחה עמוקה ואהבה מלאת תשוקה, את חוזק ואת עוצמה, אבל את לא הבטן שלך ואת בוודאות לא סימני המתיחה.

 

 

תלמדי לתת לעצמך להבין, לאט לאט, שהגוף לא פחות דינמי מהחיים שלך, שדברים משתנים, לפעמים לטובה ולפעמים לרעה ושאין לנו ברירה אלא לקבל אותם ולהתמודד איתם בצורה הכי חיובית, כי מגיע לנו, לאהוב גם את מה שהכי קשה.
ואני? לומדת לאהוב את עצמי מחדש.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *