כבר 11 שנים שהספורט הינו חלק קבוע מהחיים שלי.
כמו לכולם, גם אצלי היו תקופות עמוסות בהן להתאמן היה בגדר הבלתי אפשרי וגם אז דאגתי לדחוף לפחות אימון אחד שבועי ועוד כמה הליכות בערב.
היום שגרת החיים שלי דומה מאוד לשגרתם של רוב הישראלים השכירים. 9-10 שעות מהיום מוקדשות לעבודה, סופי השבוע מוקדשים ברובם ללימודים ושאר הזמן אני משתדלת לחלק באופן רציונאלי בין המטלות של הבית, בן הזוג, החברים והמשפחה. כך נוצר מצב שבו בשבוע טוב ורגוע אני מצליחה לדחוף בין 3-4 אימונים ובשבוע עמוס אני מצליחה 2-3 אימונים.
עם זאת, גם אני בדיוק כמו כולנו, עייפה רוב הזמן משגרת חיים עמוסה, נוטה לדחיינות וכן, קצת עצלנית. אז איך בכל זאת אני מצליחה להתמיד בשנים האחרונות?

הנה 10 דברים שעוזרים לי להפוך ספורט לחלק גדול מהחיים שלי

1. מגוון – האימונים שלי מחולקים לכמה סוגים כיוון שמשעמם לי לעשות את אותו הדבר כל הזמן. ככל שאני מוסיפה עוד סוג של פעילות גופנית לשגרה שלי, כך אני יותר מתגעגעת לסוגים האחרים ודואגת להספיק גם אותם.
הנה שלושת הפעילויות האהובות עליי היום:
–יוגה
–טיולים רגליים בטבע\ שכוללים גבעות וקצת טיפוס
–אימונים משולב בחדר הכושר הכוללים עבודה על קבוצות שרירים בנפרד וביחד + סיבולת לב ריאה על הליכון, מכשיר אליפטי ואופניים
טיפ: מצאו לא רק את הפעילויות בהן אתם טובים אלא גם כאלה מהן אתם נהנים, לדוגמא: השותפה המקסימה שלי מתאמנת בנבחרת רוגבי פעמיים בשבוע, זה ספורט נהדר בו מוציאים הרבה אנרגיה ועובדים על הרבה קבוצות שרירים יחד ולמרות שיש לי “מבנה גוף” מעולה לזה, אני לא אדם תחרותי ולא רואה את עצמי מתחרה בנבחרת כמוהה.
להבדיל מפעילות כמו החלקה על הקרח שהיא מאוד רכה ועדינה כביכול אבל אחרי שעה של החלקה התחושה היא כמו אחרי ריצה של 5 ק”מ לפחות ואני לא רק טובה בה, אלא ממש נהנת ולא צריכה להתחרות באף אחד.

2. תכנית אימונים לטווח ארוך – כשהתחלתי להתאמן בשנת 2007 לא ידעתי כלום על ספורט מלבד השעה המביכה הזאת בשבוע בה הריצו אותנו סביב אולם הספורט ללא שום הדרכה על נשימות, קבוצות שרירים ועבודה נכונה על סיבולת לב ריאה ואני הייתי האסמטית שנגררת אחרי כולן ומחכה כבר לחזור לכיתה ממוזגת.
בזמנו, חשבתי שספורט זה סתם עוד כלי שבו אשתמש כדי להיות רזה ואז כשאהיה רזה אוכל להפסיק לעבור את העינוי הנוראי והמביך הזה והכל יהיה טוב. למזלי, עבדתי עם כמה מאמנים מקצועיים שבנו לי תכנית נוחה בה לא אסבול, לטווח ארוך, כדי שאשלב את האימונים בחיים שלי באופן הכי טבעי שיש. וכך עם השנים, ספורט לא היה עוד כלי כדי להגיע ליעד כלשהו אלא הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי ומשהו שאני נהנת לעשות ומחכה לזמן פנוי כדי לעשות אותו.
אני נתקלת הרבה בטרנד של “X ימים של יוגה” או “100 ימים של כושר” ותמיד תוהה מה המתאמנים הללו עושים אחר כך? נכון, נכנס כאן פאקטור של משמעת עצמית אבל גם להתחיל תכנית אימונים תלת שבועית לטווח ארוך הינה מחויבות רבה, רבה הרבה יותר מהבטחה ל-“20 ימים של קרדיו” ברצף.

3. לו”ז מגובש סביב האימונים – למדתי שאנחנו מחולקים ל-2 סוגים של אנשים. הסוג הראשון הם אלה בעלי הלו”ז הקבוע ממנו הם לעולם לא סוטים ימינה ושמאלה. אם הם קבעו שבכל יום חמישי בערב הם נפגשים לערב פוקר, אז כל תכנית אחרת תיבנה סביב זה ולא תזיז את התכניות השבועיות הקבועות. להבדיל מסוג האנשים האחרים והם “הזורמים”, אני מזדהה עם סוג האנשים האלה ולא אין לי יום קבוע כמעט לכלום, אני מתחילה את השבוע בכך שאני יודעת שמתישהו אני רוצה לראות את חברה X, או צריכה לעשות כביסה או מתכננת לכתוב פוסט חדש אבל לא בדיוק קובעת מראש זמן קבוע אלא יותר זורמת על זה במהלך השבוע.
כך בדיוק עם אימונים – אם אתם מסוג האנשים שנוח להם לקבוע משהו מראש ולדבוק בו כמו כל יום חמישי באופן קבוע ללכת לחוג פילאטיס – עשו זאת בדיוק כמו שאתם עושים עם שאר התכניות שלכם. אם אתם מסוג האנשים שזורמים על השבוע שלהם, דעו בתחילת כל שבוע שאתם רוצים לדחוף לפחות שלושה אימונים מסוגים שונים ופנו לכך זמן ברגע שיש לכם וכך לא תרגישו רע על אימונים מפוספסים. חזרתם מהעבודה מוקדם יחסית ויש שעה פנויה? מעולה – פרסו שטיחון יוגה ועשו אימון של שעה, או הרכיבו על הכלב רצועה וצאו איתו לרוץ. כל אימון מבורך וכך תוכלו לעגל כל שבוע עם הגאווה של 3 אימונים שבועיים.

4. תזונה – עם השנים למדתי שיש לי את אחת הקיבות הרגישות ויתרה מכך, שמצב הרוח שלי מאוד מושפע מהתזונה שלי. באחד הפוסטים הבאים אפרט יותר ארוכות לגבי האופן בו אני מזינה את עצמי ואיפה אני מרשה לעצמי ואיפה אני מגבילה את עצמי, כמו גם איך פיתחתי מערכת יחסים בריאה עם מזון אחרי שנים של הפרעות אכילה אבל נכון לעכשיו אסכם שהעובדה שאני שומרת על תזונה ספציפית עוזרת לי מאוד לשמור גם על שגרת אימונים נוחה.
–לא ללכת לאימון על קיבה רעבה – אצל כל אחד זה שונה אבל אני נוטה להיות רעבה אחרי 6-7 שעות בהן לא אכלתי ורעבה במיוחד אחרי שעוברת את השעה העשירית. במידה ולא אכלתי בטווח השעות האלה, אשתדל לא להתחיל אימון כיוון שהגוף ירגיש חלש ואז לרוב מגיעה נפילת סוכר או השפעות לא נחמדות אחרות.
– לא ללכת לאימון בשעתיים הראשונות אחרי ארוחה – סביר שתקיאו, לא כיף.
– הרבה ירקות ופירות – בימים בהם אני יודעת שאתאמן, אשתדל לשמור על תזונה קלה יותר לעיכול.
–מים – מים, מים, מים, מים. הידרציה קבועה, לפחות שניים אם לא יותר ליטרים ביום. אמנם זה הרבה פיפי ותמיד צריך לדאוג להיות ליד שירותים (אולי זו רק אני) אבל מאוד מוסיף לאנרגיה שממריצה אותי להתאמן.
טיפ: דאגו לפינוק קבוע אחרי האימון – אצלי זה תמיד שייק פירות או גרנולה.

5. קביעת יעדים – רוב האנשים שהכרתי מאוד אוהבים לקבוע יעדים ואת התחושה שהם עמדו בהם. זה מוסיף לנו לביטחון העצמי, זה מדרבן אותנו להמשיך קדימה גם כשקשה וזה מקל עלינו לקצור את התשבוחות או לדרוש אותן.
אישית, כבר הרבה שנים שהיעד שלי אינו שינוי המספר על הצג של המשקל אבל אם היעד שלכם בתהליך הוא ירידה במשקל, זה לחלוטין לגיטימי, רק שעליכם לזכור כמה דברים:
שריר שוקל יותר משומן וככל שתעלו מסת שריר, כך המספר על הצד יתחיל לרדת בקצב איטי יותר או יתאזן לחלוטין. יכול מאוד להיות שבמהלך האימונים שלכם הגוף יגיע למצב בו הוא מאוזן ונוח לו, מסת השריר תהיה גבוהה ואתם תרגישו חטובים וקלים יותר אבל המספר ייתקע – זה לא אומר שאתם עושים משהו שאינו כשורה, המשיכו במה שאתם עושים כי זה כן עובד והמספר על הצג אינו תמיד אינדיקציה.
איזה יעדים אני קובעת לעצמי בלי להתייחס ליעד של המשקל?
כמות סקוואטים שאני עושה, או משקל הקטל-בל שאני מחזיקה, כמה אני יכולה לדחוק עם היד האחורית או כמה רחבה המתיחה שלי ביוגה, כמה מהר הספרינט שלי על ההליכון או לכמה ‘כוח סוס’ אני מצליחה להגיע על האופניים. כל אלה יכולים להיות יעדים מעולים ואתם יודעים מה? גם אם אינכם עומדים בהם, אתם עושים משהו מדהים עם הגוף שלכם ומשתפרים כל יום.

6. חברים או קבוצה – אני מודה, רוב הזמן אני אוהבת להתאמן לבד אבל מדיי פעם, העובדה שאני עם מישהו או מישהי עוזרת לי מאוד לצאת מגבול הנוחות שלי אפילו יותר ולעבוד קשה יותר ולכן יש לי נטייה להזמין חברים להצטרף למכון בו אני מתאמנת כל הזמן, כדי שיהיה גם אספקט חברתי לפעילות הזאת בה אני כל כך משקיעה.
הצטרפו לקבוצות, חוגים או פעילויות יחד עם חברים או בני משפחה, בנו אימונים משותפים, צאו יחד לטיולים והליכות, מצאו פרטנר שירים אתכם ואתם אותו, פרגנו אחד לשני/ה כשיש תוצאות ותספרו על ההתקדמות שלכם – מותר לכם.
טיפ: עכשיו זה הזמן להצטרף לקבוצת הריצה בעבודה, המחויבות לקבוצה היא זו שיכולה לדרבן אותך לרוץ טוב יותר ובאופן תכוף יותר!

7. מלתחת ספורט הורסת – זו לא בושה! אני אוהבת כשהבגדים שעל גבי ממקסמים באופן מלא את התחושה שאני מרגישה ולכן החלטתי למקסם את מלתחת בגדי הספורט שלי לכדי סטייטמנט אופנתי כי למה לא לעזאזל?

8. נעלי ספורט נוחות – אני יודעת שזה בסיסי ואולי מובן מאליו אבל אל תצאו להתאמן בלי שוידאתם שנעלי הספורט שאתם נועלים הם הכי אופטימליים עבורכם. ההמלצה שלי היא לא להתאמן עם נעלי ספורט שהזמנתם אונליין אלא ממש להתאים עבור כף הרגל שלכם את הנעל הכי טובה ונוחה. יש הרבה אופציות לא יקרות היום וגם רובנו טסים לחו”ל לפחות פעם בשנה אז שם ניתן בהחלט למצוא את הנעליים היקרות כאן במחירים זולים הרבה יותר.

9. האדרנלין – לא חשוב מה אגיד ואיך אתאר כאן את כל הסיבות שעוזרות לי לצאת מהמיטה וללכת לאימון, האדרנלין שמציף את המוח שלנו במהלך ואחרי האימון הוא כל כך יעיל וחיובי לנו. גם ביום הכי גרוע בשבוע, בחודש, בשנה – גם בימים האלה שאתם סוחבים כל היום אנרגיה שלילית כי מישהו אמר לכם משהו או עוברת עליכם תקופה קשה, יציאה לאימון של שעה תמלא אתכם מחדש באנרגיה ובתחושה שלא חשוב מה, עשיתם משהו טוב בשביל עצמכם והעצמאות והשליטה הזאת היא לחלוטין פרייסלס.

10. לא בכוח – הנה הדבר האחרון שמדרבן אותי לצאת לאימון ואני יודעת שזה יישמע כמו פרדוקס. אני לא יוצאת להתאמן בכוח ומרשה לעצמי לא להתאמן כשאני ממש לא שם. יש מגוון סיבות שיכולות למנוע ממני לצאת בין אם זה יום מחזור קשה במיוחד, מיגרנה או סתם איזו מחלה או יום שאין מה לעשות, כל שעה של למידה למבחן יעילה מאוד. ואני סולחת לעצמי על הימים והתקופות בהן יש דברים חשובים יותר ואני מוותרת על אימונים אם חבר/ה צריכים את עזרתי באותו רגע ובאופן כללי אני מוצאת את הספורט כמשהו טוב, חיובי ומועיל בחיים שלי אבל לא עושה אותו כאשר הוא עלול להפריע לדברים אחרים. הפרופורציות האלה עוזרות לי לשמור על החיוביות לגבי האימונים, אני לא מתאמנת כשכואב לי ולא סובלת מהאימונים, אני משתדלת להנות מהזמן שלי על הכוכב הזה ולא לעשות שום דבר שהגוף שלי באותו רגע מאוד לא רוצה לעשות וכך מצליחה לקצור תוצאות לאורך זמן.

אז זהו! אלה היו עשרת הדרכים בהן אני משתמשת לדרבן את עצמי ולהמשיך הלאה עם האימונים במהלך השנים האחרונות.
יש לכם טיפים נוספים או שאלות? שתפו אותי בתגובות או בהודעה בפייסבוק, אשמח לעזור!
** אסייג ואומר שאיני מאמנת ספורט מקצועית ולא הוסמכתי כך, לכן העיצות וטיפים נובעים מנסיון אישי שלי והאופן בו אני עובדת בלבד.