שבוע לבד בלונדון – המלצות לטיול יחיד

לונדון, איך מתחילים?

טסתי ללונדון מטעמי עבודה ב-20 בספטמבר וחזרתי ב-28 בספטמבר. זאת הייתה אחת הנסיעות המורכבות אך חשובות שעשיתי בשנים האחרונות, בין היתר כי זאת הייתה טיסה שבה פרויקט ארוך טווח בעבודה שלי הגיע לסיומו ויכולתי לרשום אותו כהצלחה וגם כי זאת הפעם הראשונה אחרי 5 שנים שטיילתי בחו״ל לחלוטין לבד.

הפעם הראשונה שלי בלונדון הייתה בדיוק לפני עשור. ב-2012 היה לי קונקשן בין תל אביב לטורונטו שבו עברתי בלונדון וזכיתי ל-8 שעות בעיר.

בביקור הנוכחי שלי בלונדון היה לי הרבה יותר זמן אבל הבנתי שמדובר בעיר שבאמת אי אפשר לעשות ולראות בה הכל בשבוע וכנראה אצטרך לחזור עוד מספר פעמים כדי לראות עוד דברים.

אבל מה בדיוק עשיתי בימים האלה – לבד בלונדון 8 ימים

1. כנס מטעם העבודה – הגעתי ללונדון כדי להקים דוכן בכנס בתחום הFoodtech ויחד עם עוד שני חברי צוות שלי, לייצג את הארגון במשך יומיים של כנס. זכיתי לחוות את הצד העסקי והפחות מתויר של העיר, לקום בבוקר וללכת לעבוד במשך 3 ימים. לפגוש נציגים מעשרות חברות שונות באירופה ובעולם וכן – גם להתעייף את העייפות של ימי עבודה ארוכים.

בשביל הקרבה לכנס, את 4 הימים הראשונים העברתי במלון באיזור הדרומי של העיר (וגם המסחרי) Vauxhall. מלון הדירות ששהיתי בו הוא Sonder the Prince Vauxhall ואת השהייה בו ניתן להזמין גם מאתר בוקינג וגם ישירות מהאתר שלהם כאן.
המלון קטן ומקסים עם חדרים גדולים ומרווחים אבל אינו נגיש לנכים (החדר שלי היה בקומה השלישית ללא מעלית). עלות ללילה נעה בין 130$ – 215$ ללילה – תלוי בגודל החדר.

לרשת Sonder יש עוד לא מעט סניפים ברחבי לונדון (ובעולם מסתבר) כך שאני בהחלט ממליצה על הרשת גם באיזורים אחרים של העיר.

2. הלכתי להצגות – לונדון ידועה בתור יעד מעולה לחובבי מחזות זמר. אני מחבבת את הקונספט ובחרתי ללכת ל-2 הצגות סופר פופולאריות שבצורה כזאת או אחרת הצלחתי להמנע מלהכיר את העלילה שלהן וכך לחוות חוויה של חשיפה ראשונה לתוכן.

בערב הראשון שלי לבד בעיר צפיתי ב-Wicked. רכשתי כרטיס ממש בדקה ה-90 (באותו יום!) בעלות של כ-50 פאונד אבל במושבים רחוקים יחסית. בהחלט ממליצה למי שסובל.ת מקוצר ראייה – לקנות כרטיס למושבים במרכז או אפילו בקדמת הבמה.

בערב השלישי שלי לבד בעיר צפיתי ב Hamilton. רכשתי כרטיס במחיר של כ-80 פאונד במרחק יחסית גדול אבל האולם קטן משמעותית מהאולם של Wicked ולכן יכולתי לראות מצוין. 

כל כך נהנתי מ-2 ההצגות ואני בטוחה שאם היו לי עוד כמה ערבים בלונדון הייתי הולכת לעוד שתיים לפחות, בוודאות להצגה הכפולה של הארי פוטר והילד המקולל (בפעם הבאה) וכנראה לקברט שהומלץ לי ממש. 

3. ביקרתי בנוטינג היל – דור שנות ה-90 לנצח יזכור את Notting Hill כשכונה שהיא must לביקור. אני ממליצה להגיע בשעות הבוקר/צהריים המוקדמות כשהשוק והסוחרים עדיין נמצאים ברחוב וממש לחוות את החוויה המלאה בשכונה הזאת. נהנתי בעיקר מחנויות היד שנייה ברחוב וחנויות הספרים המקסימות וכמובן The Notting Hill Bookshop שהיום היא חנות לסובינירים מהסרט עצמו וממוקמת ממש איפה שהחנות בסרט ממוקמת.

4. ראיתי את קמדן מרקט – לקמדן לקחתי אוטובוס קומותיים אדום ומאוד התרגשתי ממש כמו תיירת אמיתית כי את רוב הנסיעות ביליתי ברכבת התחתית בעיר. את האוטובוס תפסתי מ-Piccadilly והנסיעה ארכה כ-20 דקות בלבד. קמדן מרקט היה מקסים אבל לצערי הרגשתי שרוב הסוחרים מציעים את אותה סחורה ממש חנות אחרי חנות, דוכן אחרי דוכן – בעיקר מותגים מזויפים למיניהם. 

אבל בהחלט היו שם כמה חנויות מסחר מגניבות נישתיות כמו חנות עם המון וייב של מטאל וגות׳ (מחוכים, מגפיים עם ניטים, מעילי עור), חנויות שמזכירות דוכנים בבומבלה עם המון פריטי בד (אחלה לחבר׳ה שאוהבים מסיבות טבע) וחנויות יד שנייה מקסימות, שם היו מציאות.

בקמדן יש לא מעט דוכני מזון ומסעדות קטנות – בשבילי זאת פחות הייתה חוויה קולינרית אבל אפשר למצוא המלצות על מטעמים בקמדן מרקט ואפילו להצטרף לסיור אוכל בקבוצות הפייסבוק הישראליות של אוהבי לונדון. 

5. עשיתי V על נהר התמזה, הביג בן, בקינגהם והייד פארק – הדרך לראות את העיר היא עם הרגליים. גם בפעם הקודמת בה ביקרתי בלונדון אז היו לי רק 7 שעות לראות את העיר – ירדתי מהרכבת בשער נוטינג היל והתחלתי ללכת דרך הייד פארק, עד בקינגהם, הביג בן והלונדון איי.

בביקור הזה היו לי הרבה יותר ימים ופיצלתי את המסלולים גם לפי איפה ששהיתי.

מכיוון שב-4 הימים הראשונים ישנתי בווקסהול שזה האיזור המזרחי לנהר אבל ממש בצמוד אליו, צעדתי לאורכו של נהר התמזה ועד גשר מצודת לונדון. בצד המזרחי של הנהר הייתה טיילת מדהימה עם תיאטראות, מסעדות, ברים, בתי קפה, מן מגרש תחתי מטורף מלא בגרפיטי שם היו בני נוער התאמנו על הסקייטבורד שלהם, המון אומנות רחוב וגם נוף מדהים. את הצעידה הזאת עשיתי בזמן שקיעה ואני ממש ממליצה לבלות ערב שלם עד הלילה בצד הזה של העיר.

בימים אחרים השכרתי אופניים חשמליים של LIME עם האפליקציה ורכבתי בהייד פארק, דרך גרין פארק ובקינגהם ועד סוהו – היה נהדר לראות את העיר כרוכבת אופניים. רואים המון ומתעייפים פחות מאשר בהליכה רגלית וכך אפשר גם לתפוס יותר יעדים ומרחב בזמן קצר.

6. נסעתי לעבוד בקינגס קרוס – תיכף אכנס עמוק יותר לאהבתי לסדרת הספרים של הארי פוטר אבל אין רגע בלונדון שלא צועק לילדה הפנימית שבי שגדלה עם הספרים, לטייל בעיר כאילו הייתי ממש בעולם הקסמים המופלא הזה. 

באחד הימים הייתי צריכה לעבוד וחדר המלון שלי בצ’לסי לא כלל עמדת עבודה. חיפשתי בגוגל חללי עבודה שווים בלונדון והמציאה הייתה ממש ליד תחנת קינגס קרוס – איזו דרך להרוג 2 ציפורים בבת אחת!

הנסיעה לקינגס קרוס ארכה כחצי שעה ברכבת התחתית אבל ההתרגשות בהגעה הייתה גדולה. במרכז התחנה אפשר לראות תור ארוך של כחצי שעה, שם אנשים עומדים ומחכים להצטלם עם רציף 9 ושלושה רבעים. עלות התמונה כ-20 פאונד לדעתי וזה הרגיש לי לא ממש הגיוני לעמוד חצי שעה כדי להצטלם אבל אני בטוחה שאם לא הייתי לבד, זה גם יכל להיות כיף. 

מחוץ לתחנה מצאתי את סביבת העבודה שלי לאותו היום. המלון The Standard מציע גישה חופשית ללאונג’ עבודה מקסים עם המון עמדות מחשב ללא הגבלת זמן, חיבור חינם לרשת וגם לחשמל. עבדתי משם כמה שעות ואפילו הרגשתי בנוח להשאיר את הציוד שלי בכל פעם שעזבתי את העמדה לשירותים או להזמין שתיה. 

7. עשיתי המון שופינג – 

כפי שחשדתי גם צדקתי ועבורי לונדון הייתה מרגשת כמעט כמו ניו יורק ברמת המבחר. הסגנון שלי כנראה קולע בול ובעיקרון טסתי עם מזוודה די ריקה וחזרתי עם מזוודה ענקית ומלאה.

2 הרשתות מהן אני הכי אוהבת להזמין בגדים לארץ – M&S ו-NEXT היו ממש כמעט בכל מקום. ביקרתי גם ב-TKmaxx בסוהו, הגרסה האירופאית ל-TJmaxx חנות אאוטלט של מותגים. דרך מעולה לקנות פריטים באיכות מצוינת ובעלות זולה משמעותית.

ב-Watford (לשם הגעתי בדרך לאולפני וורנר של הארי פוטר) שנמצאת כשעה מחוץ לעיר, יש מרכז קניות עם פריימרק לאוהבים (בעיקר למי שיש לו ילדים קטנים), רשתות ענקיות של קוסמטיקה, איפור ובכללי – לא מעט מבחר. 

בשווקים – נוטינג היל, קמדן, קובנט גארדן, פורטבלו, שורדיץ’ – יש המון דברים מעניינים, חנויות קונספט, חנויות יד שניה וכמובן – כל החיקויים שתרצו בעולם.

וכמובן, סתם בהליכה ברחוב סוהו הצפוף. אני אישית חטפתי שם קצת חרדה מכמות האנשים שפשוט הולכים ברחוב הזה כל הזמן אבל אם תרצו את המותגים המוכרים יותר (זארה וחבריהם) שם זה בדיוק המקום.

8. נסעתי לראות את אולפני האחים וורנר שם צולמו סרטי הארי פוטר – איזו התרגשות זו הייתה. למען האמת, מכיוון שהגעתי ללונדון כדי לעבוד וגם הייתי חולה מאוד בימים הראשונים, לא היה לי מושג אם יהיה לי את הזמינות ליום שלם בשביל הנסיעה הזאת. 

לעומת תקופות עומס (חגים וקיץ) הצלחתי לרכוש כרטיס ממש בקלות באתר הרשמי בעלות של כ-50 פאונד בלבד. הכרטיס כלל הגעה עצמאית שלי לתחנת האיסוף, הסעה מהתחנה עם המון ילדים נרגשים שמחזיקים שרביטים (שם התחנה Watford – אי אפשר לפספס את התור להסעה והאוטובוס קומותיים שמצוירות עליו דמויות השחקנים) וכניסה לאולפנים כמובן.

את הסיור עשיתי עצמאית ולא בקבוצה או עם הדרכה. את הכרטיסים רוכשים לשעה מסוימת (נגיד 9:00 או 13:00) וכדאי להגיע בזמן כי מכניסים את כל קבוצת המבקרים ביחד, בהנחה ומגיעים בין לבין צריך לחכות לכניסה הבאה. 

בתור מי שחשבה שמאוד יקר להגיע ולעשות את הסיור הזה – הופתעתי לטובה. השארתי את התיק שלי בשמירת החפצים אבל הורשיתי לקחת איתי בקבוק מים ובמקרה גם הכנתי כריך שאכלתי לפני תחילת הסיור. ידעתי שאוכל במזנון יהיה מאוד יקר ולאורך הסיור יש מספר עצירות למזנונים ואוכל. 

ההשקעה הכספית העיקרית בסיור באולפנים כנראה בעיקר ברכישה בחנות המתנות. יש באולפנים גיפט שופס ענקיות מלאות בכל פריט אפשרי שאפשר לחשוב עליו – עם מיתוג של ארבעת הבתים או הוגוורטס. התאפקתי מאוד וכנראה גם כי אני לא בגיל כבר – רכשתי רק ספר אחד לאוסף שלי (ואלה היו הפריטים הזולים ביותר!). 

הסיור ארך כשלוש שעות מתחילתו ועד סופו ומכיוון שהייתי קבוצת הבוקר – ב-13:00 כבר סיימתי. אפשר כמובן להתעכב על המון פרטים לאורך הסיור ואם אתם מטיילים עם חברים או עם משפחה – הסיור יכול להיות גם יום שלם. וכמובן, אני בהחלט ממליצה ללכת אך ורק אם אתם או החברים/בנותבני זוג/ילדים שלכם – אוהבים מאוד את הפרנצ’ייס.

וכמובן – אחרון חביב – אכלתי!

לרשימת המלצות האוכל שלי בלונדון לחצו על הקישור הזה >

עד היעד הבא,

לודה