הבניית המציאות והנרטיב של החברה הרזה

שיעור מספר אחד של תואר בתקשורת מלמד על תיאוריית הבניית המציאות. זו התפיסה הסוציולוגית שבה אמצעי תקשורת ההמונים מחליטים בגדול על המציאות שלנו, מה האירועים שיסוקרו, איך הם יסוקרו, מה הפרשנות שתוצג ובאיזה סמלים ודימויים יעשה שימוש להעברת המסר.
למעשה, כמעט 5 שנים של תואר בתקשורת והתיאורייה הזו חזרה שוב ושוב בספרי הלימוד כדי שחלילה לא נשכח שאנחנו הם אלה שמבנים את המציאות, שהיא אינה טבעית או מובנת מאליו לעולם.
והנה אנחנו כאן, השנה היא 2017 ואנחנו כולנו קורבן להבניית מציאות.
עם כל הצער שבדבר, קיימים 7 מיליארד בני אדם בעולם, 7 מיליארד אנשים זה מספר שקשה מאוד לתפוס ועוד יותר קשה לשנות דרכם את הנרטיב הקיים.
אבל בנוגע להבניית המציאות שלי ושל הסובבים אותי, אני בוחרת בנרטיב אחר.
עכשיו אני יכולה לפרט כאן את מליון הדרכים בהן דברים שנתפסים בעיניכם כטבעיים או אפילו “ביולוגיים” כאשר למעשה הם אך ורק הבניית מציאות, או במילים אחרות, שוכנעתם לחשוב ככה ובהינתן שינוי המציאות, הייתם חושבים אחרת. אנחנו בסך הכל פלסטלינה בידי יוצרים עם ידיים חזקות ואין תחושה טובה יותר משחרור מהמקום הזה.
אין יום שעובר עלי במציאות הנוכחית ובו אני לא עובדת קשה עם עצמי כדי לבנות מחדש את הנרטיב ולהשתחרר מהתבנית אליה קיפלו יפה יפה את המוח והמחשבות שלי.
לידה, תא משפחתי מסוים ומהונדקס, גן, בית ספר, צבא, אוניברסיטה, עבודה, נישואים, ילדים, עוד ילדים, בית, רכב, גינה, נכדים, פנסיה, מוות.
תראו כמה יפה ארזו את החיים שלנו, בתוך נרטיב פשוט שגורם לנו לרצות את מה שכל השאר רוצים לרדוף את זה תוך כדי הפעלת מערכת חברתית שיפוטית כלפי אחרים סביבנו כשהם לא הולכים בתלם.
עכשיו בואו נדבר קצת על אנורקסיה כי הרבה זמן לא דיברנו כאן נתונים. למשרד הבריאות אין מידע על מספר הסובלות וסובלים מהפרעות אכילה בישראל אבל האחוז המשוער הוא בין 10%-14% מהאוכלוסייה, כמו גם, אחוז התמותה מהפרעות אכילה גבוהה יותר מכל הפרעה נפשית אחרת. הנתונים בארה”ב מדאיגים קצת יותר, ההנחה היא שכל שעה עגולה מישהו נפטר בארה”ב כתוצאה ישירה מהפרעות אכילה.

הסיבות בגינן אנשים חולים בהפרעות אכילה הן רבות ואפשר למצוא כמה מחקרים מרתקים בגוגל על ההיסטוריה של הפרעות אכילה, איך זה נתפס פעם ואיך היום ועד כמה אחוזים השתנו מאז שנות ה-70 אבל העובדות בשטח הן כאלה. קיימת מגיפה בחברה האנושית שמטרתה ללמד אותנו להיות קשובים למציאות שמבנים לנו ולהאמין לכל דבר שנאמר ואני יכולה לפרוס כאן את כל מערכת האמונות שלכם ולנתח אותה אחד לאחד ולקרוא בולשיט כמעט על הכל. אבל יש כאן מציאות חברתית ששטפה לי ולכולנו את הראש בנוגע לכמה דברים מהותיים.
1. החשיבות ההיסטרית של מראה חיצוני בימינו – אני לא מדברת כאן על שטחיות אלא על מצבים בהם אנשים מתנדנדים בין החיים למוות, חותכים לעצמם איברים ומפרקים לעצמם עצמות, מחדירים חומרים מסוכנים ומשכנעים אחרים שככה צריך, מציאות בה רופאים מציעים לי ולאחרים ניתוח מסכן חיים רק כי הם לא נראים לפי הסטנדרט שהציבו להם בעצמם ואנשים מסכנים את עצמם יום יום, כי אנחנו מעניקים חשיבות היסטרית למראה חיצוני.
2. מתוך זה צומחת לה התפיסה החברתית שבה אנשים רזים יותר הם טובים יותר –
אני יודעת, אתם לא חושבים ככה, אתם נאורים, מתקדמים, ליברלים ואוהבים את כל האדם באשר הוא, שחור או לבן, שמן או רזה, גבוה או נמוך, יהודי או ערבי, סטרייט או לא, אתם אוהבים את כולם. אבל לא כולם אוהבים את כולם. אחוז האוכלוסייה שבאמת ובתמים מתהלכת על הכדור באמונה שלמה שעדיף להיות רזה כי זה סמל סטטוס, בריאות, יופי ואליטה גבוה הרבה יותר משאתם חושבים.
במשך עשורים על גבי עשורים עיסו את המוח שלנו לכדי תבנית מאוד בנויה שבה אנחנו באמת ובתמים מאמינים בזה, עמוק בלב, והאמונה הזאת היא הסיבה שילדות בנות 7 שומעות את אמא שלהן מתלוננת על המשקל שלהן ומתחילות לחשוב בעצמן אם הן לא בסדר, משם הדרך להרעבה עצמית או אנורקסיה ובולמיה קצרה מאוד.

ואנחנו יכולים לעשות כמה דברים, בתור בני אדם בחברה, בתור בנים ובנות, בתור הורים לעתיד או הורים נוכחיים. אנחנו יכולים לבחור לשים רטיות על העיניים ולהתעלם מזה שאנחנו מודעים לכל מה שמוכרים לנו. להמשיך לראות את אותם תכנים בטלוויזיה ובקולנוע או לקרוא עיתונים ושטויות במגזינים בלי עין ביקורתית, להתעלם מזה שכל המציאות שלנו היא מדומיינת ופשוט לתת לה לעכל אותנו בעודנו חיים.
או שאנחנו יכולים לקום, למחות, לשנות, לדבר אחרת, להתנהג אחרת, בסופו של דבר להאמין אחרת וללמד את הדור הבא לחשוב ביקורתית כנגד המציאות שמוצגת להם כי רק משם יבוא השינוי.
ואתם יכולים לקחת את כל מה שכתבתי כאן לאיזה כיוון שתרצו, בין אם זה פוליטיקה או דת או תפיסות חברתיות ולעשות עם זה מה שתרצו, אבל ככל שכולנו נלמד מהר יותר לבחור את הנרטיב שלנו בעצמנו, ככה אולי הדברים פה יתחילו להשתנות באמת.