לחצות את קפריסין ב-3 ימים

כשקנינו את הכרטיסים לקפריסין בכלל לא דמיינתי שנוכל להספיק כל כך הרבה ב-3 ימים קצרים. במהלך החודשיים לפני הטיסה, אפילו שכחתי ממנה מרוב התעסקויות במעבר הדירה, עד כדי כך שארזתי שעתיים לפני שנסענו לשדה.
קפריסין התגלה כאי מקסים, רגוע ושקט, עם נופים שהזכירו לי את רמת הגולן והנהיגה בכביש המהיר וההררי עם הראות הרחוקה לים הזכירו לי את כביש 1 שחוצה את קליפורניה.
האווירה הייתה אחרת לגמרי ממה שציפיתי ואין שמחה ממני שבחרתי ביעד הזה לחופשה קצרה (זולה) ומרגיעה, אחרי כל כך הרבה עומס בחיים האישיים שלנו

אז הנה 10 דברים חשובים שלמדתי על קפריסין לפני ובמהלך הטיול:

1. קצת יוון וקצת אירופה – כמו שאני עושה לפני כל יעד חדש, כך גם לפני הטיסה לקפריסין ישבתי וקראתי את הסטוריית האי, בעיקר כי הבנתי למעשה אני לא יודעת הרבה על האי, ושהקונוטציות העיקריות הן מלונות הכל כלול, חתונות של ישראלים שלא רוצים לעבור רבנות ומסיבות סוף שנה בי”ב שתיכוניסטים נוסעים אליהן כדי לפרק את חדרי המלון ולעשות מה שאסור להם בבית. בקריאה גיליתי אי עם המון הסטוריה ועדויות להתיישבויות של הפינקים והרבה עמים נוספים, כולל תיעודים מהמאה ה-11 לפנה”ס.
אחרי היסטוריה רוויות מלחמות  וכיבוש, קפריסין כפי שאנו מכירים אותה היום קיבלה עצמאותה בשנות ה-50 של המאה ה-20 ובעקבות הפיכות צבאיות, כיום היא מחולקת לקפריסין הטורקית וקפריסין היוונית, שהינה חלק מהאיחוד האירופאי והמטבע המקומי הוא יורו.

מה זה אומר לנו כתיירים?
– אם בבעלותנו דרכון ישראלי, ההמלצה היא לבקר בחלק היווני, זה החלק אותו ביקרנו. בעיקר בגלל מתחים בין ישראל לבין טורקיה והחשש לפגוש דמויות לא חברותיות, אני לא יודעת כמה אמת יש בטענות האלה אבל אנחנו בחרנו להשאר באיזור היווני.
–אם השכרתם רכב והחלטתם לנהוג לצד הטורקי של האי, עליכם יהיה לעבור את גבול האו”ם שמפריד בין הצדדים (בערך כמו הגבול בין ישראל ללבנון ששמור על ידי האו”ם, לשמירה על שקט באיזור), בנוסף, הביטוחים שרכשתם על הרכב השכור אינם תקפים בחלק הטורקי וקיים תשלום מעבר חד פעמי של 20 יורו.
בהחלט יש מה לראות בצד הטורקי, כמו קייפ גרקו (אהמ, מוכר לכם השם? כן, השם שלי בהחלט מגיע מיוון, למקרה ששאלתם את עצמכם), אבל הפעם החלטנו לוותר.

2. כרטיסים – את הכרטיסים הזמנתי באתר סקיי סקאנר עם חברת ריינאר, והשיטה שלי לכרטיסים זולים יחסית (280 ש”ח לכרטיס הלוך-חזור) הייתה להזמין כל אחד בנפרד לאותן טיסות. לפני הטיסה הוספתי 14 יורו לכל כרטיס על המזוודות וכך יצא לנו פחות מ-80 יורו לכל אחד.

3. לא רק חופים – הרי טרודוס – יומיים לפני הטיסה התיישבתי מול גוגל וחקרתי נמרצות לגבי כל האטרקציות שאפשר לראות. חיפשתי מקומות שבהם יש נופים יפים, אוויר קריר ווייב אירופאי. מצאתי את הרי הטרודוס שנמצאים ממש ליד אתר הסקי שפתוח בחודשי החורף הקרים.
העליה בהרים תלולה וצפופה ומומלצת בעיקר לנהגים מנוסים שכבר הייתה להם חוויה דומה, למרות שזו גם אחלה חוויה לימודית למי שרוצה להרגיש איך זה לגור בהרים.
שם מצאנו עיירות קטנות, ביניהן אומודוס וטרודוס, עם אווירה כפרית נעימה, בתים נמוכים וצפופים, יקבים, כנסיות והרבה ניחוח יווני.

4. איה נאפה – כשהייתי צעירה יותר, אנשים סביבי תמיד דיברו על איה נאפה כיישות נפרדת מהאי עצמו, עד כדי כך שלא חשבתי בכלל שזה חלק מהאי. הופתעתי לגלות שרק שעה וחצי מלימסול, העיר בה שהינו, הצלחנו לגלות חופים מקסימים שמתאימים לצלילה, עם מים נקיים בטירוף ורגועים עד כדי שילדים בני שנתיים יכולים לקפוץ למים כאילו הייתה זו בריכה.
בעיירה עצמה עשינו סיבוב קצר והיא הזכירה לי קצת את הטיילת בסאות’ ביץ’, רחוב ארוך ומלא במסעדות, ברים, חנויות עם ציוד מותאם לנופשים. לדעתי אם אי פעם אשוב לקפריסין בקיץ, אשמח לקחת לילה או שניים במלון באיזור כדי ממש להרגיש ולהנות מהחלק הזה באי.

5. קניות – היה לנו ערב אחד עם כמה שעות פנויות לקפוץ לחנות שכולם דיברו עליה לפני, ג’מבו. לא התלהבתי האמת, אם אי פעם הייתם בארה”ב, החנות הזכירה לי סוג של Ross, חנות כלבו ענקית עם מחלקות לכל דבר כמעט, רק שבמקום שתהיה מורכבת מעודפים של מותגים, היא הייתה סוג של אלי-אקפרס בדסטיניישן לוקיישן, מקס סטוק בענק.
קנינו כמה פיצ’יפקס אבל בדיעבד הייתי מעדיפה להעביר את הערב באיזה בר על החוף.
מעבר לזה הייתי פחות בעניין של שופינג בטיול הזה (זו פחות המטרה בטיולי קיץ מבחינתי).
למיטב הבנתי לא ממש משתלם לעשות שם קניות, המחירים די זהים למחירים בארץ.

6. נהיגה בצד השני של הכביש – לפני הטיסה התייעצתי עם כל מי שיכלתי לגבי הנהיגה בצד השמאלי. האמת שמלבד כמה אנשים שאמרו לי שזה ממש בקטנה, הרוב הזהירו אותי וייעצו לי לא לעשות את זה ואולי בחוויה שלהם זו הייתה הבחירה הנכונה, אבל אני נהגת מנוסה בעלת ביטחון יחסית גבוה על הכביש ולכן הרגשתי שאני רוצה לתת לעצמי צ’אנס.
והאמת, עם ידיים קצת מזיעות בהתחלה, תוך כמה שעות הצלחתי להכנס לזה.
הטיפ הכי גדול שלי במקרה הזה? שכנעו את המוח שלכם שמעולם לא נהגתם בצורה אחרת, אל תחשבו בכלל על “מה טבעי” ופשוט תתייחסו לשלטים ולכיווני הכביש.
לדעתי זה אחד הדברים המגניבים שאני מרגישה שצלחתי.
בגדול, הכבישים סלולים די טוב, המון סימוני דרך ושלטים שיכוונו את הנהגים לא לעשות טעויות טיפשיות כמו לעלות על הכיוון ההפוך בכיכרות והנהגים ממש לא פרועים כמו שהזהירו אותנו, להיפך, היה יותר רגוע מבארץ מהבחינה הזאת.

7. לרנקה, לימסול ופאפוס – במהלך שלושת הימים שהינו עם אחיו של איליה, בלימסול, עיירת חוף הממוקמת בדיוק בין פאפוס ללרנקה. בערים עצמן לא יצא לנו כמעט לטייל אלא בעיקר לעבור דרכן בדרך ליעד שרצינו לראות. הערים לא שונות בהרבה מערים ישראליות כמו חיפה ונתניה. הן מתהדרות בכנסיות יפות ומבצרים מימי הביניים אבל פחות התלהבנו כי לנו יש כבר את עכו ואת מבצר יחיעם ונמרוד, לא חשבנו שזה היה שונה בהרבה.

8. בתי מלון – אז כמו שכתבתי למעלה, הפעם בחרנו שלא לשהות בבית מלון אלא להתארח אצל אחיו והיה תענוג. עם זאת, הרגשתי שהחוויה תהיה טיפה חסרה בלי בילוי במלון וכך נוצר הבארטר הראשון שלנו בתחום התיירות, בו קיבלנו יום אירוח למופת מבית מלון בלארנקה (Palm beach hotel) ובתמורה צילמנו בו קצת וידאו ונוסיף לסרטון הסופי שלנו שנפרסם עוד כמה שבועות.
המלון עצמו היה נחמד ומפנק, ארוחת בוקר בסיסית ופחות עשירה מריזורטים אבל גם יותר טעימה ממה שהיה ברודוס במלון 5 כוכבים, החוף היה שקט ורגוע עם רצועת חוף ארוכה שנמשכה לאורך מספר מלונות, הבריכה הייתה נעימה והג’קוזי היה הכי מגניב שהייתי בו. חדר שלם שהוא למעשה ג’קוזי! בסה”כ, היה ממש מפנק ואם אתם שוהים בלרנקה, אני בהחלט ממליצה.

9. התקופה בשנה והעלויות – בדיוק כמו אילת, רודוס וכל יעד קרוב שישראלים נוסעים אליו הרבה, רצוי להמנע מהתקופות העמוסות שזה החופש הגדול, פסח וראש השנה. נכון, היינו ברודוס ביולי וזה בגלל יום ההולדת שלי, אבל אני חייבת להודות שהיה משמעותית יותר חם ולח ומלבד מים קצת יותר חמימים בים, לא מצאתי יתרון גדול בלטוס ביולי.
בנוסף, הרבה יותר זול לטוס ליעדים קרובים כשזה לא שיא העונה.
קפריסין עצמה לא מאוד זולה, על בירה תשלמו שם בין 4-5 יורו (מבחר הבירות לא להיט כמעט באף מקום) ועל ישיבה במסעדה (מנות פתיחה, עיקרית ושתיה) תשלמו בין 15-20 יורו לאדם, בממוצע. אכלנו במסעדות מומלצות לפי הטריפ אדוויזר, לא עפנו על האוכל.

10. כמה מילים לסיכום – קפריסין זה יעד ממש נחמד למי שרוצה גיחה קצרה לחו”ל, בלי להוציא הרבה כסף או לטוס רחוק מדיי, אתם לא ממש תרגישו בחו”ל כי הנוף, האווירה וההתנהלות מאוד מזכירים את הוייב בצפון הארץ אבל, יש שם חופי צלילה מדהימים, אז בהחלט מומלץ לצוללנים, בכללי יש חופים ממש נחמדים וקיבלתי עוד הרבה המלצות לחופים שלא היה לנו זמן לבחון, יש סטארבקס אם זה הקטע שלכם וגם אפשר לעשות קצת סיבוב בהרים כדי להרגיש אירופה של פעם.תהנו!